בשבחה של נחישות

הרבה זמן לא כתבתי. קשה לי לכתוב כשמסביב "יהום הסער". המלחמה בדרום, המפונים בצפון, הממשלה הרעה ומעל לכל, החטופים שעדיין נמצאים שם. כל פעם שאני חושב על משפחות החטופים הלב שלי נשבר. אני לא מסוגל לדמיין מה עובר עליהן.

בשביל לא לשקוע אני מעסיק את עצמי וגם הכתיבה היא חלק מזה.

הפעם אני אשתף אותך בנושאים האלה:

• יום הולדת ושתי מתנות מיוחדות

• על נחישות ומיקוד במטרה

• המלצות

יום הולדת 

לפני מספר ימים חגגתי יום הולדת (53, אבל אני לא רוצה לדבר על זה...) ואני רוצה לספר לך על שתי מתנות שקיבלתי מהמשפחה שלי.

כבר סיפרתי שהבת הבכורה שלי משרתת כמדריכת צניחה. אם יש משהו שגרם לי לקנא בה זה לראות את הסרטונים שלה מהצניחות החופשיות. פעם היה לי חלום לעשות קורס צניחה חופשית, אבל זנחתי אותו משיקולי עלות.

אני מניח שכבר די ברור לך שקיבלתי צניחה חופשית במתנה!

מחמיא לי?

ככה סתם, באמצע פיקניק בכרמל, הן הודיעו לי שאני הולך לקפוץ ממטוס בתוך זמן קצר. לקח לי כמה שניות לצאת מהשוק ולהתחיל להנות מכל החוויה.

מה אני אגיד, היה כיף גדול וחוויה חד פעמית.

בשבחה של נחישות

המתנה השנייה הייתה ז'קט פליס שהבנות קנו לי. ז'קט פליס שחור שיחליף את האדום-אפור (יש המכנות אותו "מכוער") ששירת אותי נאמנה שנים רבות. נעשה רגע הפסקה מסיפורי המתנות, אבל עוד נחזור אליהם...

בסוף השבוע שלאחר יום הולדתי, טיילנו עם קבוצת חברים שלנו בשביל הגולן. בשנה שעברה טיילנו עם אותם החברים בצפון הרמה. השנה טיילנו במשך שלושה ימים. התחלנו ברכס החזיקה (בשנית) בצפון וסיימנו בגבעת יואב בדרום.

בבוקר הראשון התחלנו את המסלול בחזיקה במזג אויר קריר ומושלם. כמובן שלבשתי את הפליס החדש שלי, (הבטחתי שאחזור למתנות).

לאחר הליכה של כחצי שעה התחממתי, פשטתי את הפליס וקשרתי אותו לתרמיל הגב. אחרי הליכה של שישה ק"מ עצרנו להפסקה וארוחת בוקר שבסופן שמתי לב שהפליס נעלם.

עכשיו, מצד אחד לחזור שישה ק"מ, מצד שני פליס חדש... התלבטות שהוכרעה אחרי מספר רגעים.

אמרתי לשאר הקבוצה שאפגוש אותם בתחילת המקטע הבא, שינסתי את מותני ויצאתי בנחישות ובקצב נמרץ אל הדרך חזרה להשיב את הפליס האבוד.

בדרך פגשתי מספר מטיילים, ולמרות מפגשים מפתיעים נשארתי ממוקד מטרה, לא עצרתי ושאלתי את כל מי שפגשתי בדרך האם ראה את הפליס השחור. התשובות החיוביות מחלקם עודדו אותי להמשיך ואכן באחד ממעברי הגדרות מצאתי את הפליס ממתין לי על עמוד.

כמו בסיפור הזה, ככה גם בפרויקטים של מערכות מידע, חשוב להיות נחושים וממוקדים במטרה.לדוגמא, בחברת סטארט-אפ, שאני עובד איתה, "סידרנו" את תהליך ה Quote to Cash.

למי שלא מכיר, זה תהליך שמתחיל בהצעת המחיר ללקוח ומסתיים באספקת המוצר. אולי אחד התהליכים החשובים בחברה מסחרית. בחברה הזאת, התהליך היה מסורבל ומבולגן עם חוסר אחידות ואי בהירות. בפרויקט שנמשך שלושה חודשים, אפיינו את התהליך מחדש, הגדרנו את השלבים והסטטוסים ועשינו את השינויים הנדרשים במערכות.

במהלך הפרויקט גילינו כל מיני תהליכים נוספים שגם בהם צריך לטפל, אבל במסגרת המיקוד במטרה החלטנו שאנחנו קודם כל עולים לאוויר עם התהליך המקורי ורק לאחר מכן מטפלים בתהליכים הנוספים.

בשני המקרים הנחישות השתלמה- הפרויקט עלה לאוויר באופן מוצלח ולאחר שמצאתי את הפליס חברתי לקבוצה והמשכנו עוד 10 ק"מ ירוקים ופורחים.

לאחר עוד מעבר מים

המלצות

1. סיימתי את הסדרה "הג'נטלמנים" בנטפליקס ואהבתי מאוד. קצת אסקפיזם בסדרת פשע-אריסטוקרטיה בריטית עם שחקנים מוכרים למחצה.

2. המשחק Connections (או המקבילה בעברית "מה הקשר" של הארץ). חיבור מילים בעלות מכנה משותף. שתי הבנות הגדולות שלי ואני משווים תוצאות בקבוצת ווטסאפ שמוקדשת רק לזה. פה יש משחק כזה שבנינו במיוחד לאירוע בתל עדשים. שתפו אותי אם פתרתם או אם אתם צריכים רמז.

זהו, אוטוטו פסח. אני מאחל לכולנו שחג החירות יהיה חג של חירות במלוא מובן המילה והחטופים יחזרו למשפחותיהם.

כמו תמיד, גם עכשיו, אם יש לך התלבטויות או שאלות לגבי מערכות המידע אצלך בחברה, אני אשמח לעזור.

רגע לפני שנפרדים, אם עבר לך בראש שם של מישהי או מישהו שהיו שמחים לקבל את הניוזלטר שלי,

אפשר להעביר להם את המייל הזה ולהירשם כאן 😊

ניפגש בפוסט הבא,

ניצן