אני יודע, הכל נראה ממש כרגיל חוץ מתמונת הפנורמה, אבל האמת היא שהתחולל אצלי שינוי משמעותי מאוד לאחרונה – אני כבר לא עוסק מורשה, אלא חברה. נעים מאוד, ניצן מערכות מידע בע"מ.
מדובר ביעד שהצבתי לעצמי בעבר ואני מלא סיפוק שהגעתי להגשמה שלו. כעצמאי, לראות את העסק צומח זה אחד הדברים הכי מרגשים שיש.
ברמה הטכנית הלקוחות שלי לא מרגישים שום שינוי, אבל מבחינתי מדובר באבן דרך משמעותית ומשמחת מאוד.
מה עוד התחדש מהפעם האחרונה ש"נפגשנו" כאן בתיבת המייל שלך?
כמה מעגלים נסגרו, חדשים נפתחו. הספקתי לבקר בסיני, כמו שראית בתמונה כאן למעלה. טיולים הם ללא ספק מוטיב חוזר כאן בניוזלטר וגם בחיי, ובסוף הגיליון אשתף אותך בתכניות שלי לקיץ.
אבל לפני זה, מה מחכה לך כאן היום?
סיפור על סנדלר חכם
מחשבות על ניהול
מונח מעולם מערכות המידע ששווה לכולם להכיר - iPaaS
המלצות מהלב
נתחיל בסיפור על סנדלר חכם
בישראל פועל גוף בשם "המכון לייצור מתקדם". הוא הוקם ע"י משרד הכלכלה, ומטרתו לשפר את הפריון בתעשייה היצרנית בעזרת הטמעת טכנולוגיות מתקדמות.
מפעלי תעשייה מקבלים דרך המכון שירותי אבחון וייעוץ ממומחים בתחומי הטכנולוגיה השונים, ואני אחד מהם.
אני מאוד אוהב את החיבור עם המכון, ובזכותו אני מכיר הרבה מפעלים מעניינים ומסייע להם עם עצות טובות.
לאחרונה, פנו אליי מהמכון בבקשה משמחת – ליווי הטמעת מערכות מידע עבור המכון עצמו.
אז אולי כרגע הסנדלר הזה הולך יחף, דואג למפעלים בכל רחבי הארץ למערכות מידע ולא דואג לעצמו. אבל הסנדלר הזה הוא גם סנדלר חכם – שהחליט להשתמש בשירותי הספקים שלו עבור עצמו.
מעבר להערכה הגדולה שיש בי כלפי המהלך, זו גם מחמאה גדולה מבחינתי, ואני סקרן לגלות איך זה ירגיש להיות אחד ממשתמשי הקצה של המערכת, שאני זה שהולך לתכנן אותה בעצם.
איך זה ירגיש לרוץ במסלול שאני הייתי חלק מהתכנון שלו?
מחשבות על ניהול
אצל אחד הלקוחות הגדולים שלי בשנה האחרונה, שימשתי כמנהל מערכות מידע חיצוני. עד שהגעתי, הצוות עבד באופן עצמאי והיה כפוף לחבר הנהלה, ואחת המטרות שלי הייתה יצירת תפקיד ניהולי חדש.
הצוות היה עמוס בהמון משימות שהגיעו מכל רחבי הארגון, התקשה לראות את התמונה הגדולה ובעקבות כך להבין מה העדיפות של כל משימה. חלק מרכזי בתפקיד שלי היה בדיוק זה – להבין את התמונה הכוללת ולתעדף את המשימות בהתאם ליעדי הארגון.
הבנת התמונה הכוללת באה מתוך פגישות עם המנהלים השונים, למידה של יעדי החברה וקשר רציף עם הצד העסקי.
אם תשאלו אותי מה התרומה הכי גדולה שלי שם, התשובה תהיה ראש שקט. לכל הצדדים.
גם להנהלה הבכירה – שיודעת שיש מי שאחראי על ביצועי הצוות, וגם לצוות – שיודע שיש מי שנושא באחריות הזו כלפי מעלה. לכאורה אפשר להסתדר גם בלי מנהל, המשימות יבוצעו והמטרות יושגו, אבל ללא ספק כשיש מנהל – הכל מתנהל אחרת.
לפעמים צריך את הגורם באמצע – שיחבר בין כל החלקים האחרים.
מה שמוביל אותנו הישר לחלק הבא בגיליון:
iPaaS – Integration platform as a service
לכל חברה או ארגון יש בדרך כלל יותר ממערכת מידע אחת. למשל – לחברת ייצור מזון יכולה להיות מערכת מידע אחת שבה נשמרים כל נתוני הייצור, מערכת מידע נוספת בה כל המידע על הלקוחות ומערכת מידע שלישית שמרכזת את כל מה שקשור לעובדי החברה.
מן הסתם, בין המערכות האלה יש קשר, הרי מדובר בחברה אחת. במקום להעביר מידע ממערכת אחת לשנייה, יש אפשרות לגרום להן "לדבר" אחת עם השנייה. ליצור ממשק שיחבר ביניהן.
בעבר, חיבור כזה היה דורש הקמת חיבור מיוחד לכל מערכת, הגדרת מעברי המידע, תיזמונים כאלה ואחרים וכמובן תקלות. עם השנים, נוצרו מערכות IPaaS – שחוסכות את ההתעסקות הזו.
מערכת אינטגרציה נועדה ליצור ממשק בין מערכות בקלות, ויש בה חיבורים מובנים שמתאימים להרבה מאוד מערכות קיימות, כך שהשליטה על כולן נעשית ממקום אחד בשקיפות מירבית.
כמה דוגמאות טובות למערכות כאלה הן Zapier, Workato, iConduct. אם הנושא מעניין אותך או רלוונטי לתחום שלך – מחכה לך בתחתית הגיליון המלצת קריאה מעניינת.
כמה מילים עם הפנים קדימה
לפנינו רבעון קיצי, בו תמיד יש חופשות רבות. בעיניי, זה זמן לתכנן קדימה, לקחת בחשבון את ההשפעה של החופשות על לוחות הזמנים, ולעשות את כל ההכנות כדי שבספטמבר אפשר יהיה לרוץ קדימה.
כמו שסיפרתי לכם בגיליון השלישי, אני טס עם משפחתי לטיול בהרי הרוקי'ס הקנדיים ובארה"ב, וברמה העסקית אני ממשיך עם הלקוחות הקיימים אבל גם שמח לצרף כמה לקוחות מרגשים חדשים.
כמו תמיד, אני מקווה שחידשתי לך בגיליון הזה. מזמין אותך להשיב למייל ולספר לי, זה כיף תמיד!
רגע לפני שנפרדים, אם עבר לך בראש שם של מישהי או מישהו שהיו שמחים לקבל את הניוזלטר שלי,
אפשר להעביר להם את המייל הזה ולהירשם כאן 😊
ניפגש בפוסט הבא,
ניצן
הנה ההמלצות שהבטחתי:
אבנר בר יין. על הדשא בחצר של מסעדת "רוטנברג" המעולה (בגשר הישנה) נפתח בר יין. תפריט קטן וטעים. יינות בכוס ובבקבוק וצוות לבבי. אולי כדאי לחכות שיהיה קצת פחות חם, בכל זאת, עמק הירדן, אתם יודעים.
אם עוד לא ראיתם את הסדרה After Life (או "טוני נולד מחדש" בתרגום לא כל כך מוצלח) אני ממליץ בחום. כתב, ביים ומשחק הקומיקאי האנגלי ריקי ג'רווייס. עם כל כמה שבסטנדאפ שלו הוא גס ויורד על כל העולם, הסדרה רגישה להפליא ופרק הסיום הוא אחד מפרקי הסיום הטובים שראיתי.
הספר "צער ואושר" מאת מג מייסון. כולם אומרים למרתה דברים כל כך יפים: כמה שהיא חכמה. כמה כישרון יש בכתיבה שלה. כמה מוצלח פטריק, בעלה. אבל אז מגיע יום הולדת 39 ומרתה קולטת שאין לה שום אפשרות לעצור את הארבעים. בעצם, אין לה שום אפשרות לעצור משהו. לא את הבדידות, לא את העולם שמסתחרר סביבה, לא את פטריק שמחליט, בוקר אחד, פשוט ללכת ממנה. “צער ואושר” בעל השם הבנאלי ביותר והמטעה עוד יותר הוא ספר קריא, רגיש, עם הומור ודמות מיוחדת שריתקה אותי.
