מה זה, מי מעלה פוסט בחג? הרי ידוע שבחגים לא קוראים פוסטים. אבל אולי, דווקא עכשיו, כשיצאנו קצת מהשגרה, זה זמן טוב להסתכל קדימה, לחשוב ולתכנן.
כל פעם מחדש אני מופתע שעבר רבעון. רק לפני שניה הקיץ היה נקודה בעתיד, והנה הוא מאחורינו. החום המוגזם התחיל להירגע ונראה שממש בקרוב הולך להיות כאן מזג אוויר נסבל.
היה אחלה קיץ! כמו שסיפרתי בגיליון הקודם, טסתי עם משפחתי לטיול בהרי הרוקי'ס הקנדיים ובארה"ב והיה טיול מדהים. הטיול הזה הוא הוכחה שאפשר לתכנן דברים טובים הרבה זמן מראש, והם יכולים לצאת לפועל, ממש כמו שתכננת. נכון שאחרי שנות הקורונה זה לא מובן מאליו?
אז יאללה, גיליון שישי כבר כאן ויש בו מלא דברים מעניינים:
איפה בא לך להיות בעוד 5 שנים?
סיפור על אוכל שהוא בעצם סיפור על החיים
Lean- מונח מעולם מערכות המידע ששווה לכולם להכיר
המלצות מהלב
איפה בא לך להיות בעוד 5 שנים?
את הטיול של הקיץ תכננתי כמעט שנה לפני שהוא קרה בפועל. אבל אם תשאלו אותי איפה בא לי להיות בעוד 5 שנים, כבר יהיה לי קשה יותר לענות. זו ללא ספק אחת השאלות המאתגרות.
אני לא אומר שצריך לשאול את השאלה הזו כל יום, אפילו לא כל חודש, אבל מדי פעם – כן. וזה נכון לגבי החיים בכלל, ולגבי מערכות מידע בפרט.
אחד הלקוחות הגדולים והוותיקים שלי התחיל תהליך שנקרא "תכנית אב למחשוב". מדובר בתכנית אסטרטגית בה מסתכלים כמה שנים קדימה, ומתכננים את כל מה שקשור למחשוב בארגון – החל מהתמונה הגדולה ועד לפרטים הקטנים.
למה לעשות לעצמך דבר כזה? זה באמת תהליך מורכב שדורש השקעה גדולה, אבל אם עושים אותו נכון הוא יוצר שקיפות ושפה משותפת, יכול לקרב את הארגון ליעדים שלו ולחסוך לא מעט כסף.
בדיוק כמו שהטיול המשפחתי שלנו יצא לפועל בתקציב המתוכנן, בזכות התכנון המוקדם.
אם הגעת עד כאן אני מאמין שיש בך איזו שאיפה, איזה יעד נכסף. תחילת שנה זה זמן מצוין לחשוב – איפה הייתי רוצה להיות בסופה? לא צריך יעד מוגזם, לא חובה 5 שנים קדימה.
כדי להפוך את הסיפור הזה למחייב יותר – אני מזמין אותך להשיב לי למייל ולספר, אני אשתדל לבדוק איתך בעוד שנה לאן הגעת. ואם זה קשור למערכות מידע, אולי גם אוכל לתת עצה טובה.
מה שמזכיר לי שלפעמים מגיעים ליעדים גם בדרך לא צפויה:
סיפור על אוכל שהוא סיפור על החיים
בטיול לארצות הברית קרה דבר מרגש מאוד מבחינתי, הבת שלי אכלה פסטה קרבונרה. אני יודע, זה נשמע דבר מאוד לא מרגש, אבל אחת מבנותיי הנפלאות מאוד בררנית באוכל. אני בטוח שיצא לך להכיר את התופעה.
כמובן שתמיד ניסינו (רק בדרכים המקובלות) לעזור לה לטעום מאכלים חדשים, שונים ומגוונים . אבל רק רחוק מהבית, כשלא הייתה לה ברירה – היא פתאום הצליחה להיפתח לטעמים חדשים.
וזה הגיוני בסך הכל. כל עוד אנחנו בסביבה הטבעית והמוכרת, קל למצוא פתרון לכל דבר. את לא אוהבת עוף? יש שניצל . במסעדה הזו לא מצאת מנה שמתאימה לך? נלך למסעדה הסמוכה.
אבל בהרי הרוקי'ס? מה שיש זה מה שיש. לאכול או לרעוב.
וכשאני חושב על זה, זה לא רק ה"אין ברירה", אלא מצב נפשי פתוח שמאפשר התנסות חדשה. למה שאתנהג אחרת כשהכל סביבי נראה אותו דבר?
היציאה מאזור הנוחות היא זו שמובילה להתנהגות שונה, חדשה, מפתיעה.
לפעמים אפשר להגיע ליעד גם בלי שבכלל התכוונת, מספיק רק לשנות את הנוף.
אני בטוח שהתיאבון שלך נפתח, אבל רגע – יש כאן מונח שממש כדאי לך להכיר.
Lean
אני מאמין שיצא לך לשמוע את המונח הזה, ואני אנסה להסביר בצורה פשוטה מה המשמעות שלו ואיך אפשר להשתמש בו. Lean Management – ניהול "רזה", דווקא לא קשור להרגלי אכילה, אלא להרגלי עבודה.
לכל חברה או ארגון יש נטייה (טבעית, חשוב לציין) לייצר עוד דברים מלבד הדבר שלשמו הוא קיים .
בחברת "טויוטה" הבינו, כבר בשנות הארבעים, שמלבד ייצור מכוניות החברה מייצרת עוד הרבה דברים מיותרים. טויוטה הגדירה שבעה (!) סוגים שונים של בזבוז: תוצרת פגומה, ייצור עודף, תעבורה ועוד.
הגישה החדשה שפיתחו - Lean, שמה דגש על ביצוע הפעולות המוסיפות ערך בעיני הלקוח הסופי, במטרה להשיג תרבות של שיפור מתמיד, הוזלת עלויות ושיפור בשורת הרווח, לאורך זמן.
גישת Lean יוצרת מנגנונים לשיפור מתמיד ע"י השגת תהליכים "רזים", כלומר, צמצום פעולות / שלבים / המתנות / עבודות חוזרות / בירורים מיותרים.
לאורך השנים התפתחה גישה מקיפה שנועדה לעזור לארגונים לעבוד בצורה יותר יעילה. העקרונות המרכזיים שלה כוללים:
איכות מושלמת בפעם אחת – שאיפה לאפס פגמים, גילוי ופתרון בעיות בנקודת המקור שלהן.
צמצום הבזבוז – ביטול כל הפעילויות שלא מוסיפות ערך, מקסום השימוש במשאבים יקרים.
שיפור מתמיד – הקטנת עלויות, שיפור האיכות, הגדלת היצרניות ושיתוף מידע.
ייצור במשיכה – המוצרים מיוצרים (נמשכים) לפי דרישת לקוחות, ולא לפי קיבולות ייצור אפשריות.
גמישות – ייצור מגוון רחב של מוצרים במהירות, מבלי להקריב יעילות בכמויות ייצור קטנות יותר.
בנייה ושימור קשרים לזמן ארוך עם ספקים, באמצעות הסכמי שיתוף פעולה.
פיתוח ההון האנושי – להציב את האדם הנכון במקום הנכון.
אצל אחד מלקוחותיי החליטו לייעל את תהליכי הרכש. לאחר שבחנו את התהליכים בגישת Lean, הצליחו לצמצם את מספר האישורים בתהליך – מחמישה אישורים לשניים. בשילוב עם מעבר לתהליך דיגיטלי וחתימות אלקטרוניות אנחנו צופים שהתהליך יתקצר ביותר מ 20% מהזמן המקורי.
איפה הגישה הזו פוגשת את העבודה שלך ביומיום? האם יש פעולות שהתרגלת לעשות והן בעצם מיותרות? בחירה של עיקרון אחד בלבד מתוך העקרונות הרבים האלה תוביל אותך לצמצום בזבוז והגדלת היעילות.
ומה הלאה?
הסתיו כבר כאן, ולפני שנעכל מה קורה – החורף יגיע. לפנינו תקופה יציבה יחסית, זמן נטול חגים, מושלם בשביל עבודה רצופה ושימוש בכל הכלים שרכשת לעצמך או לארגון.
הגיליון הבא יגיע אליך סביב סוף השנה האזרחית. כמו שכתבתי כאן למעלה – אני מזמין אותך לעצור לרגע ולשאול את עצמך – איך היית רוצה לסיים את השנה? יש איזה יעד שעוד לא כבשת?
אם בא לך לשתף אותי, זה הזמן לכתוב לי, אני תמיד שמח לקבל אות חיים!
בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לך שנה טובה ומוצלחת, מלאה ברגעי שגרה ובריאות.
רגע לפני שנפרדים, אם עבר לך בראש שם של מישהי או מישהו שהיו שמחים לקבל את הניוזלטר שלי,
אפשר להעביר להם את המייל הזה ולהירשם כאן 😊
ניפגש בגיליון הבא,
ניצן
המלצות:
1. סטפני יונגר היא שחקנית יהודייה-אמריקאית מצחיקה מאוד. ליטל, שמלמדת עברית בסיסית, היא הפייבוריטית שלי. https://www.instagram.com/stories/highlights/17949498338077670/
2. עם כל שירותי הסטרימינג החדשים, אפשר קצת ללכת לאיבוד, אבל אני ממליץ לכם בחום לראות את הסדרה "Mo" בנטפליקס. סדרה קומית חכמה וקצת מרירה על חייו של מו (קיצור של מוחמד), מהגר פלשתיני ללא אזרחות שמנסה לחיות בין שתי תרבויות ושלוש שפות.
3. אני מאוד אוהב את הפודקאסט "שיר אחד" של כאן. כל פרק מביא סיפור של שיר אחר ומאחורי הקלעים של היצירה. אחד הפרקים האחרונים ששמעתי ומאוד אהבתי היה על השיר "איש וכינור" של להקת שפתיים. יש לך פרק מומלץ בשבילי? אשמח לשמוע (תרתי משמע 😊)
4. הלכתי לראות את הסרט הישראלי "קריוקי". מה אגיד, פשוט סרט מעולה. קצת מצחיק וקצת עצוב, קצת מביך וקצת מעורר חמלה. וששון גבאי בהופעה קולנועית מבריקה. 9 בסולם אורשר.