Search Results

וואו, דצמבר! אנחנו כבר עמוק לתוך השנה העברית ושנת הלימודים החדשה, ורגע לפני סיום שנת העסקים ותחילתה של השנה הבאה. הסתיו מאחורינו, אפילו חנוכה כבר עבר, ולפנינו פרוש רבעון מושלם לפעילות עסקית רציפה. ברבעון האחרון הצטרפו לשמחתי כמה לקוחות חדשים, ביניהם – חברת סטארט-אפ בה אני משמש מנהל מערכות מידע, מפעל ריהוט שנמצא בשלבי צמיחה ובניית תשתית, תהליכים ומערכות, חברת אלקטרוניקה שעומדת לפני החלפת מערכת ERP, ועוד. סגנון העבודה משתנה מלקוח ללקוח, ואני נהנה מהמעברים האלה והאתגרים שהם מביאים איתם. בנוסף, אני משתתף בקבוצה נפלאה של עצמאיות. יש לנו מפגש זום אחת לשבועיים, קבוצת ווטסאפ פעילה בין לבין, ואני נהנה להיעזר ולעזור באתגרים שהעצמאות מביאה איתה. אני מאוד שמח שהגעת לקרוא את הפוסט הזה. הנה מה שמחכה לך כאן הפעם: שיתוף על שגרת העבודה היומית שלי וכמה טיפים סיפור על כרטיסי טיסה לקיץ הבא ואיך זה קשור למערכות מידע מונח חדש מעולם מערכות המידע (ולא רק) ששווה לך להכיר המלצות ממני, בכל מיני תחומים אז איך נראה יום עבודה שלי? כמו לא מעט א.נשים בשנתיים האחרונות, אני עובד מהבית. יום בשבוע אני עובד ממשרדי אחד הלקוחות שלי, בין לבין יוצא לפגישות, אבל רוב הזמן – אני במשרד הביתי והנעים. שגרת העבודה היומית שלי נראית בגדול ככה: קפה, עבודה, קפה, עבודה, ארוחת צהריים, עבודה, סגירת יום. לשמחתי, בארוחות הצהריים אני נהנה מחברת הבנות (או לפחות אחת) ובחלק מהימים גם אשתי איתנו. שגרה כזו לא דמיינתי בעבר, ואני מאוד שמח על הזמן המשותף שלנו. ללא ספק, העבודה מהבית דרשה ממני הסתגלות בשלב הראשון, אבל עכשיו, שנתיים פלוס לתוך חיי החדשים, אני מרגיש שחל אצלי שינוי חיובי. עם כל ההנאה, עבודה מהבית עלולה להיות מאתגרת מכל מיני בחינות. יש כמה דברים שעוזרים לי לשמור על שגרת עבודה יעילה ונעימה, אולי הם יעזרו גם לך: שמירה על גבולות הזמן – אני מקפיד על שעות עבודה יציבות וברורות, מתיישב ליד המחשב באותן שעות מדי יום ומקפיד גם לעזוב את המחשב בשעה קבועה. בסביבה הביתית תמיד יש הסחות, ושמירה על לו"ז קבוע עוזרת לי להישאר ממוקד. סביבת עבודה מוגדרת – למרות הפיתוי לעבוד מהספה, הגעתי למסקנה שכאשר אני עובד בסביבה שנראית כמו "משרד" אני יותר פרודוקטיבי ופחות נתון להסחות. להתלבש לעבודה ולא להישאר בפיג'מה – אני מתייחס למשרד הביתי ממש כמו משרד חיצוני, קם בבוקר, מתארגן לעבודה ו"יוצא". זה נשמע פרט טכני אבל הוא לגמרי מהותי מבחינתי. הלבוש משפיע על הלך הרוח הכללי. כרטיסי טיסה לקיץ הבא, ואיך זה קשור למערכות מידע בקיץ הבא נטוס לטיול משפחתי בארה"ב והרי הרוקי'ז הקנדיים, לקראת הגיוס של ביתי הבכורה. עדיין אין לי מושג מה יהיה המסלול שלנו, אבל קודם כל סגרתי טיסות. נכון, קצת מלחיץ לסגור טיסות הרבה זמן מראש ובחוסר ודאות כל כך גדול (ואף מילה על הקורונה), אבל הטיסה היא המרכיב היקר והמסובך ביותר בחופשה מהסוג הזה, כך שכל בירור אחר לא רלוונטי עד שהטיסה סגורה. בחירת טיסה היא לא מהלך טכני בלבד, יש בה מגוון פרמטרים – החל מהמחיר, דרך משך הטיסה, חיבור לטיסות המשך, תזמון ועוד. ואיך זה קשור למערכות מידע? אחד התהליכים המעניינים ביותר שאני חווה עם לקוחות, הוא תהליך בחירת / החלפת מערכת מידע ארגונית. מערכות מידע ארגוניות (או בשמן הרשמי – ERP - Enterprise Resource Planning) מגיעות במגוון גדול מאוד, ולבחור מערכת זו משימה לא פשוטה בכלל. התפקיד שלי הוא להוביל את תהליך בחירת המערכת, להבין את הצרכים של הארגון ומתוכם לגזור את הפרמטרים לבחירתה. זה מה שמוביל אותנו ישירות למונח שרציתי להסביר היום: RFP ראשי התיבות RFP הן Request for Proposal – בקשה להצעת מחיר. בויקיפדיה הגדירו כך – "מסמך פיזי או אלקטרוני המפרט את המוצרים והשירותים הנדרשים, את המפרט הטכני שלהם, מועדי האספקה וכל פרט רלוונטי אחר הדרוש לספק לצורך תמחור והגשת הצעת מחיר. RFP ‏הוא מסמך בלתי מחייב שנועד לקבלת מידע ומחירים." כשלקוח מבקש הצעת מחיר לשירותי מערכות מידע, אני שואל שאלות שיעזרו לי להבין מה הצרכים שלו, חושב מהו תהליך העבודה המתאים ומכין את ההצעה. הלוואי והתהליך הזה היה כל כך פשוט כשזה מגיע למערכות עצמן. נניח שארגון מסוים החליט להחליף את מערכת המידע. הוא פונה למספר ספקים ומקבל הצעות מחיר, אחת זולה, אחת יקרה, ואחת ביניהן. האם אפשר לבחור רק על סמך המחיר? כמובן שלא, צריך לבדוק מה מציע כל ספק. מסמך RFP הוא הפיתרון. זה מסמך ארוך (לדוגמה – לאחרונה כתבתי מסמך בן 12 עמודים) בו מופיעים כל הפרמטרים שחשוב לארגון שההצעה תתייחס אליהם. על בסיס המסמך הזה – יתקבלו הצעות מחיר ומתוכן תיבחר המערכת המתאימה. חשוב להבין ששירותים, בניגוד למוצרים, הם דבר מאוד גמיש. אין חומר שמגביל אותנו. זו הסיבה שבניית מסמך RFP חשובה כל כך. זה לא "מוצר מדף". מה הכי חשוב בתהליך כתיבת RFP: 1. היכרות עמוקה ורחבה עם הלקוח שאני עובד בשבילו. מה הצרכים שלו? מה חשוב ומה פחות? 2. דיוק בכתיבת המסמך, שמצד אחד יכיל את כל הפרטים ומצד שני לא יהיה עמוס במידע מיותר. 3. השוואה נוחה בין הספקים – למשל, לבקש שהצעת המחיר תתקבל בפורמט מסוים, בשיטת תמחור דומה או במונחים דומים. אם ספק אחד מתמחר לפי כמות עובדים והשני מתמחר לפי משך השימוש – איך אוכל להשוות? 4. הכנת הספקים מראש שבקרוב יפורסם RFP. אין צורך באפקט הפתעה. 5. קריאה מודרכת של המסמך עם הלקוח ואישור שלו. המסמך לא קצר ויש בו מונחים מקצועיים, הרבה אנשים מתייאשים אבל חייבים להתעכב עליו כדי לוודא שכולם מבינים את המשמעויות. הכנת מסמך RFP איכותי תמנע שיבושים אפשריים – כמו בחירת מערכת לא מתאימה, זליגה בתקציב, זליגה בלוחות הזמנים ועוד. אם יש לך צורך בהחלפת מערכת מידע – מזמין אותך להתייעץ איתי מאיפה כדאי להתחיל. סיכום תמיד הסוף מגיע כל כך מהר! גם סוף השנה, דרך אגב. 2022 כבר מעבר לפינה. בעולם מערכות המידע, כמו בתחומים שונים, זה הזמן לבנות את תוכנית העבודה לשנה הבאה. אני ממליץ להסתכל אחורה - אילו פרויקטים התחלת השנה וצריך לסיים בשנה הבאה? וקדימה – אילו פרויקטים חדשים יכנסו ומתי? האם תכנית העבודה מוכנה? אילו פרויקטים ניתן לבצע עם כוח האדם הקיים, איפה נצטרך עזרה מבחוץ (יועצים, קבלני משנה)? אם יש לך תחושה שמערכות המידע אצלך צריכות ריענון – אני כאן לכל שאלה ואשמח לייעץ. אני מקווה שחידשתי לך בגיליון הזה. את הרבעון הקרוב אבלה בהמשך עבודה עם הלקוחות הקיימים, בהיכרות עם לקוחות חדשים, וגם – בלאסוף עבורך את התוכן לגיליון הבא שיגיע לקראת האביב. יש לך הזדמנות להשפיע על התוכן! מזמין אותך לכתוב לי במייל חוזר. תמיד כיף לקבל מיילים מאנשים טובים. רגע לפני שנפרדים, אם עבר לך בראש שם של מישהי או מישהו שהיו שמחים לקבל את הניוזלטר שלי, אפשר להעביר להם את המייל הזה ולהירשם כאן 😊 ניפגש בפוסט הבא, ניצן המלצות 1. קחו יום חופש. פשוט ככה, בלי שום סיבה מיוחדת, סתם כי מגיע לכם. אני לקחתי יום חופש ונפגשתי עם חבר. נסענו לחיפה ברכבת (הוא מתל אביב, אני מעפולה), ישבנו ב"מעיין הבירה", אכלנו צלעות ושתינו בירה. הרבה בירה, כי לא צריך לנהוג. אח"כ הסתובבנו בוואדי ניסנאס, אכלנו כנאפה ושתינו קפה. בין לבין דיברו על הילדים ועל העבודה, על ספורט ועל פגעי הגיל. היה כיף במיוחד. 2. הייתי בהופעה של מרינה מקסימיליאן ומאז השיר "ביחד" מתנגן בספוטיפיי שלי כל הזמן. הקול שלה זה משהו מיוחד שתמיד מעביר בי צמרמורת. התמכרתי לסדרה "The Office". למי שלא מכיר זאת סדרה על משרד מכירות של מוצרי נייר, הבוס המטורלל והעובדים שנאלצים להתמודד עם זה. לא רק שהסדרה מצחיקה מאוד היא גם קורס באיך לא לנהל אנשים. לאחרונה הבנתי שהמרכיב הסודי של הסדרה זה שהיוצרים שלה אוהבים את כל הדמויות, גם את הפגומות ביותר, והאהבה הזאת עוברת אל הצופה.

לפני כמה ימים סמנכ"ל הכספים בחברת חוצה ישראל סיים את תפקידו. סמנכ"ל הכספים ניהל את המכרז שבו זכיתי והיה המנהל שאליו דיווחתי בחברה. כאשר הגעתי לחברה אתמול חיכה לי מחזיק הספרים האייקוני הזה ולידו פתק שריגש אותי אף יותר. בפתק נכתב: ״ניצן היקר, רק לפני מספר חודשים התחלת לעבוד עם החברה כיועץ בתחום המחשוב. תחום עבודה קריטי לחברה. נועם הליכותיך מחד והמקצועיות הרבה שלך מאידך הפכו אותך תוך זמן קצר לחלק ממשפחת חוצה ישראל.״ בתור עצמאי, לא תמיד מקבלים פידבקים מלקוחות. כן, ההנחה היא שאם לקוח משלם לי על שירותיי אז הוא מרוצה. ובכל זאת, כמו ששרה יהודית רביץ (וכתב יעקב גלעד): "...אבל לרוב מילה טובה מיד עושה לי טוב רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה." מאחל לעצמי שתמיד יהיו לי לקוחות כאלה.

איך הרבעון הזה עבר כל כך מהר? מרגיש שרק לפני כמה רגעים פרסמתי את הפוסט הראשון, והנה השני כבר פה. אני שמח שנכנסת לקרוא אותו, הכנתי בשבילך כמה דברים טובים. כמו רבים מאיתנו, גם אני נשארתי בארץ בקיץ הזה ולמרות זאת זה היה רבעון נהדר. הספקתי לעשות בו הרבה דברים ברמה האישית והעסקית. ביליתי בתל אביב-יפו עם המשפחה וראיתי תערוכה מומלצת במוזיאון תל אביב (קישור, כרגיל, בסוף הפוסט), עשיתי קמפינג בפארק גורן וטיילתי בנחל בצת וכמובן, עבדתי עם לקוחות קיימים וגם חדשים. בפוסט מחכים לך הפעם: סיפור על התחלות וכמה עצות קשר נפלא בין אפייה למערכות מידע מונח שכנראה לא הכרת – שמורכב מ-19 אותיות, לא פחות המלצות חמות מהתנור נתחיל, כמובן, עם התחלות לכל אחת ואחד יש את הדבר העיקרי הזה שמעסיק את הראש בתקופה מסוימת, אצלי, כרגע, זו העזיבה של ביתי הבכורה את הבית לשנת שירות. מבחינתי, תפקידי כאבא הוא לעודד את הבנות להיות עצמאיות ובמקביל להיות ברקע בשביל לתמוך בהן. ללא ספק, יציאה מהבית היא מאורע מרגש ומציף חששות לכל הצדדים, כמו כל התחלה. כשאני חושב מה הכלים שאני רוצה לתת לה בצאתה מהבית לעולם הגדול, אני נזכר בכלים שאני נותן גם ללקוחות שלי כשהם צריכים להתמודד עם שינויים ופרידות מההרגלים הישנים שלהם. מתוך המחשבות האלה, ריכזתי בשבילך כמה כלים שלדעתי יכולים לסייע בכל סוג של התחלה: בניית תכנית מפורטת. גם אם התכנית לא תצא בסוף לפועל, עצם התכנון הוא זה שעוזר להפחית את החרדה ולחוש שליטה. קביעת נקודות בקרה. בתכנון פרויקט מערכות מידע נקרא לזה "פגישות סטטוס" למשל, ובחיים הפרטיים, זו יכולה להיות יציאה משותפת או ביקור במקום החדש. פתאום יש גם ציפייה, ולא רק חששות. הצפת תקלות צפויות. בכל פרויקט תמיד יש גם הפתעות, דברים שלא צפינו, אבל ברגע שמדברים מראש על מה שיכול להשתבש – אפקט ההפתעה נחלש ויותר קל להתמודד. תמיכה. כשאני מבטיח ללקוח שלי שיהיו אנשי תמיכה פיזית במשרדים, אני שומע את אנחת הרווחה ממרחקים. כשאני מבטיח לבת שלי שאם תהיה בעיה אגיע מיד, גם אם היא לא תקרא לי עצם הידיעה שאני שם בשבילה, מספקת לה את "אנחת הרווחה" שלה. לבסוף, דרושה קפיצה למים. כן, גם אם לא הכל מושלם, קפיצה למים תאפשר התמודדות עם הדבר האמיתי, ולא עם חששות. יש לך כלי שלא הזכרתי פה? אשמח לשמוע ולהעביר לבת שלי, או לכל לקוח שאלווה בהתחלה חדשה. אפיה ומערכות מידע, איפה הם נפגשים? אם בפעם שעברה דיברנו על ריצה, הפעם אסביר למה חשוב שאני ספציפית אמשיך לרוץ. אחת האהבות הנוספות בחיי היא אפייה. אומרים שמי שמעדיף אפייה על בישול אוהב לדייק, וזה באמת נכון לגביי, אבל לי יש אהבה מיוחדת לאפייה שלוקחת זמן. לחמי מחמצת, בייגלים, בצקי שמרים כאלה ואחרים... ולמרות שיש לי מיקסר, אני לא תמיד משתמש בו. באפיית לחם, למשל, אני מעדיף להישאר אולד סקול וללוש את הבצק בידיים. למה? משתי סיבות – הראשונה היא שלישת לחם היא די קצרה, והשנייה - שאני נהנה מהתהליך. בתהליכים שאורכים יחסית הרבה זמן, או כאלה שאני לא מפיק מביצוע ידני שלהם ערך מוסף (כמו הנאה), אני בהחלט משתמש במיקסר כדי לקצר ולייעל. וזה מה שמוביל אותנו היישר למונח שרציתי להכיר לך הפעם: פינתנו הקבועה – מונחים במערכות מידע היום אני רוצה לספר לך על טרנספורמציה דיגיטלית. שם מפוצץ הא? הרבה מהפרויקטים שאני עושה עם הלקוחות שלי הם פרויקטים של טרנספורמציה דיגיטלית. המונח הזה מפחיד הרבה ארגונים, הוא נשמע להם כמו משהו שרק חברות מאוד גדולות עושות. מה זה בעצם אומר? בקצרה, לקחת תהליך שנעשה בצורה ידנית ולהפוך אותו לתהליך שנעשה בצורה דיגיטלית. ההגדרה המקובלת היא: הטמעת טכנולוגיות דיגיטליות, בכל חלקי העסק, שיוצרת שינויים משמעותיים בדרך שבה הארגון עובד ובערך שהוא נותן ללקוחות שלו. לדוגמה, נחשוב לרגע על עסק כמו מאפיה (אין מצב שבסוף הפוסט אתם לא רצים לאכול) – למאפיה יש כמה ספקים – אחד מספק לה חומרי גלם כמו קמח וסוכר, השני מספק לה מוצרי קירור כמו חמאה וחלב, השלישי מספק את מכשירי החשמל וכן הלאה. מאפיה כזו יכולה למצוא את עצמה מתעסקת במשך חצי יום עבודה במענה לספקים על ענייני כספים, במקום לעשות את הדבר שהיא טובה בו – עוגות ומאפים. לעסק כזה הייתי מציע הטמעת פורטל חשבונות לספקים, בו הם יכולים להגיש את החשבונות שלהם, לראות מתי החשבון אושר ומתי הוא ישולם. אם בא לך להעמיק, המאמר הזה נותן סקירה יפה ומסודרת של סוגי הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים קטנים ובינוניים. מה המטרות והיתרונות של טרנספורמציה דיגיטלית? שיפור חוויית הלקוח – יותר קל לקנות, יותר פשוט לקבל שירות וכו' שימוש בנתונים לקבלת תובנות – כאשר עוברים לתהליכים דיגיטליים ניתן למדוד ולנתח את הנתונים. כמה זמן לוקח ללקוח לקבל שירות, כמה חשבוניות ממתינות לאישור מנהל הכספים, מה אחוז ההמרה מלידים ללקוחות משלמים ועוד שיתוף פעולה וזרימת מידע טובים יותר בתוך הארגון יכולת להגיב מהר יותר (Agility) לשינויים יש מונח ספציפי שלא ברור לך? אני כאן לשירותך! אפשר ורצוי לכתוב לי. מה, כבר נגמר? נכון, אנחנו בעיצומם של החגים. העבודה לא רציפה, קו המחשבה נקטע שוב ושוב, אבל כדאי לעצור רגע ולחשוב - אנחנו באמצע ספטמבר, כמעט ברבעון האחרון של השנה. זמן מעולה לתכנן את שנת העסקים הבאה, לחשוב מה היה טוב ומה כדאי לשפר או לייעל, לחלום איך העסק ייראה בסיום השנה הבאה. אם יש לך תחושה שמערכות המידע אצלך צריכות ריענון – אני כאן לכל שאלה ואשמח לייעץ. את הרבעון הקרוב אבלה בהמשך עבודה עם הלקוחות הקיימים, בהיכרות עם לקוחות חדשים, במפגשים חגיגיים עם המשפחה והחברים, וגם – בלאסוף עבורך את התוכן לגיליון הבא שיגיע בחורף (לא יודע מה איתך, אבל אני כבר לגמרי בשל לקצת חורף). יש לך הזדמנות להשפיע על התוכן! מזמין אותך לכתוב לי במייל חוזר. תמיד כיף לקבל מיילים מאנשים טובים. רגע לפני שנפרדים, אם עבר לך בראש שם של מישהי או מישהו שהיו שמחים לקבל את הניוזלטר שלי, אפשר להעביר להם את המייל הזה ולהירשם כאן 😊 שנה טובה! ניפגש בגיליון הבא, ניצן הנה ההמלצות שהבטחתי: ספר בשם “Rework” - הספר נכתב ע"י שני יזמים, בנוי מפרקים קצרים שנוגעים באספקטים שונים בניהול עסק. הפורמט של פרקים קצרים מתאים מאוד לצרוך כספר אודיו. קצת יותר קצר משלוש שעות. מציג גישה רעננה לניהול עסק ומתאים לבעלי עסקים קטנים ויזמים, אבל כל אחד יכול להפיק ממנו ערך. היי! הידעת שאמנות אינה קיימת? לא, זה לא קליקבייט ואני לא מנסה להיות פרובוקטיבי, זה שם התערוכה במוזיאון תל אביב. שוויון, גיוון והכלה (או באנגלית DE&I) זה נושא שמאוד מעניין אותי לאחרונה, אספר לכם על זה בגיליון הבא, אבל בינתיים, הינה מה שנטפליקס עושים בתחום: https://about.netflix.com/en/news/netflix-inclusion-report-2021 מתכון לעוגת שמרים: בקערת מיקסר - מערבבים עם מטרפת יד את השמרים והחלב, וממתינים 2-3 דקות עד להופעת בועות. מפעילים את המיקסר עם וו לישה ומוסיפים לפי הסדר: סוכר, ביצים, קמח ומלח. לשים עד שנוצר בצק, ומוסיפים בהדרגה את החמאה עד להטמעה מלאה (אני מפחית את כמות החמאה ומשתמש רק ב 200 גרם). עוטפים את הבצק בניילון נצמד ונותנים לו לנוח לילה במקרר. למחרת, מחלקים את הבצק לשני חלקים ומרדדים כל חלק על משטח מקומח, למלבן בעובי של ½ ס"מ. מורחים במילוי האהוב עליכם (אצלי זה נוטלה), מגלגלים לרולדה, חוצים לאורך בעזרת סכין חדה, מניחים רצועה אחת מעל הרצועה השנייה בצורת "איקס" וקולעים כמו בורג. מניחים בתבנית עם נייר אפייה, מחממים תנור ל 150 מעלות, מורחים את העוגה בתערובת ביצה ומים. אופים את העוגה כ 30-40 דקות. העוגה מוכנה כאשר הצדדים שלה שבתוך התבנית שחומים, אפשר למשוך קצת את נייר האפייה כדי "להציץ" בצד.

היי! אני ניצן. ניצן הרמן. לא בטוח שידעת עליי את הפרט הזה – אני אוהב לרוץ. כן, גם בחוץ במרחב הפתוח, עם הנוף והאוויר, אבל גם במובן עמוק יותר, בעולם המקצועי העסקי, בו אני רץ למרחקים ארוכים. המייל הזה שקיבלת ולשמחתי פתחת, הוא הזמנה לרוץ לצידי, ללמוד על עולם מערכות המידע ולקבל טיפים של מומחה. אם השתמשת פעם במערכת מידע, אם יצא לך לאייש תפקיד ניהולי בחברה המשתמשת במערכת מידע, או אם בא לך לדעת מה הסיפור עם מערכות מידע, זה המקום הנכון. נשארת? איזה כיף! בהתרגשות ובשמחה אני גאה להשיק ערוץ נוסף של תקשורת עם לקוחותיי – ניוזלטר רבעוני בו אשתף בנדיבות מידע מקצועי, אחלוק המלצות וגם אתן הצצה מעניינת לחיי כעצמאי. מה מחכה לך בניוזלטר היום? מי אני ולמה אני כאן? מה זה מערכות מידע ומה הקשר לריצה? מונחים במערכות מידע שכדאי להכיר המלצות חמות שנתחיל? מי אני ולמה אני כאן? שמי ניצן הרמן, אני בן 50, גר בתל עדשים שבעמק יזרעאל (כן כן, אנשים גרים שם), איש משפחה מוקף בנשים, וגם - בעל 20 שנות ניסיון בתחום מערכות המידע. איך הספקתי לצבור 20 שנות ניסיון בתחום יחסית חדשני? עבדתי שנים רבות כשכיר. בין היתר מילאתי שני תפקידי סמנכ"ל מערכות מידע בחברות גלובליות. רץ למרחקים ארוכים, כבר אמרתי. אחרי כל השנים האלה, מתוך רצון לעזור לחברות לקדם את מטרותיהן העסקיות, החלטתי להציע את שירותיי כעצמאי. למי? לחברות שמבינות את הערך הגדול בחיבור הטכנולוגיה למטרות העסקיות. הלקוחות שלי מגיעים מעולמות תוכן שונים ומגוונים – וכך אני זוכה לעסוק באופן יומיומי בתחומים מעניינים ומאתגרים. עד כמה מגוון ומעניין? אני יכול למצוא את עצמי מדבר ביום ראשון עם סמנכ"ל הנדסה בחברת חוצה ישראל, וביום שני עם סטארט-אפ בתחום האופטיקה המדויקת. אפשר לקרוא עוד על חוויותיי בעסק ממש כאן. מה זה מערכות מידע, ומה הקשר לריצה? נעשה רגע סדר – את המונח "מערכת מידע" כנראה הכרת מזמן, אבל האם עצרת פעם לחשוב עליו? מערכת – אוסף פריטים, משהו טכני, מידע – ידע ונתונים, משהו מופשט. איך אפשר בכלל לחבר בין שני דברים כל כך שונים? זהו, שזה אתגר לא פשוט, ולכן העבודה בו לעולם אינה נגמרת. המטרה הבסיסית ביותר של מערכת מידע – היא להקל על מי שמשתמש בה. בפועל, לא פעם קורה שהמערכת דווקא מכבידה ומעיקה. מבחינתי, לעשות ללקוחות שלי סדר זו מטרת העל, ולשמחתי, זה בדיוק מה שהלקוחות שלי אומרים עליי בסוף התהליך. מעבר לסדר והיעילות, אני רואה בעיסוק שלי הזדמנות נהדרת ליישם יכולות שצברתי במהלך השנים, בתחומים שונים לגמרי. אז כן, את הזמן שלי אני אוהב להקדיש גם לריצה, ויום אחד הבנתי שבעצם יש קשר הדוק בין התחביב לעיסוק. בשביל לרוץ טוב, צריכים להציב מטרה. אפילו אם היא רחוקה. בלי מטרות – אפשר כמובן ליהנות, אבל לא בהכרח להגיע לכל מקום והישג שנרצה. מלבד המטרה, יש צורך במשמעת עקבית וחוסן נפשי, ואלה בדיוק הערכים שאני מביא איתי ללקוחות. מתחילים את העבודה בבירור מעמיק של הצרכים והבעיות, ומתוכן מציבים מטרות. אחרי שהצבנו את המטרות המשותפות, רצים אליהן יחד, ולא נבהלים מכל גבעה או עמק. לרוב אפילו נהנים מהדרך. מונחים שכדאי להכיר אני מתאר לעצמי שבשביל חלק מהקוראים, מונחים במערכות מידע מרגישים כמו שפה זרה. וזה בסדר גמור, אני משוכנע שיש "שפות" אחרות שגם אני לא דובר. למה חשוב לי לתת כאן הסברים פשוטים? כי רובנו לא יודעים מה אנחנו לא יודעים. דרך הידע, מתגלים צרכים ופתרונות. הפעם בחרתי לתת את הבמה למונח – BI. גם אם יצא לך לשמוע על BI, או אפילו להשתמש במערכת כזו, אני בטוח שאחדש לך. ראשי התיבות הם Business Intelligence – בינה עסקית. משעשע לחשוב שלעסק יש בינה, לא? עסק הוא בעצם אוסף של אנשים, בעלי תפקידים. כל עובד מבצע את תפקידו, והידע של כולם יחד הוא כבר תוצר בפני עצמו. בינה עסקית היא היכולת להפיק מידע משמעותי מתוך המון נתונים. המידע הזה, משמש לקבלת החלטות בצורה טובה יותר. הכי קל להבין מה זה BI מתוך דוגמה אמיתית – בעבר עבדתי עם חברה שמייצרת חלקים מדויקים מאוד. המנהלים הרגישו שהמון זמן מתבזבז על פעולות ידניות מיותרות, ורצו לדעת איפה בתהליך הייצור זה קורה. לכאורה בעיה פשוטה, אבל בפועל – הבירור מצריך בדיקה של הרבה מימדים שונים: באיזו מכונה ישנן פעולות ידניות, באילו מוצרים (לכל מוצר תהליך שונה), האם יש הבדל בין עובדים שונים, באיזה שלב במחזור חיי הפיתוח המוצר נמצא, ועוד פרמטרים רבים ושונים. ברור שהיכולת לתחקר כל כך הרבה פרמטרים באופן ידני (אקסל, למשל) היא מוגבלת. ברגע שמכניסים את כולם ל-BI, אפשר לבדוק מה השפעת כל אחד מהם על התוצאה הכללית. דרך השימוש במערכת BI אנחנו מציגים את כל הנתונים במקום אחד, באופן ויזואלי ונוח לתחקור. מייצרים מכל הנתונים תמונה רחבה וחכמה. הנתונים מוצגים קודם כל באופן כללי ואם רוצים ניתן לצלול לפרטים המרכיבים את התמונה השלמה. כאן תוכלו למצוא מאמר מעניין שעושה סדר לגבי BI. יש מונח ספציפי שלא ברור לך? אני כאן לשירותך! אפשר ורצוי לכתוב לי. מה, כבר נגמר? את הרבעון הקרוב אבלה ככל הנראה בהמשך עבודה עם הלקוחות הקיימים, בהיכרות עם לקוחות חדשים, בבילויים עם המשפחה והחברים, וגם – בלאסוף עבורך את התוכן לגיליון הבא. יש לך הזדמנות להשפיע על התוכן! מזמין אותך לכתוב לי במייל חוזר. אני תמיד שמח לקבל מיילים מאנשים טובים. אם כבר מדברים על אנשים טובים, השארתי לך למטה כמה המלצות חמות לאנשים שאני נהנה לעקוב אחריהם בכל מיני תחומים, וממליץ גם לך. רגע לפני שנפרדים, אם עבר לך בראש שם של מישהי או מישהו שהיו שמחים לקבל את הניוזלטר שלי, אפשר להעביר להם את המייל הזה ולהירשם כאן 😊 ניפגש בפעם הבאה! ניצן קישורים מומלצים: רונית כפיר – כותבת, מרצה, מדברת ועושה תוכן שכל עצמאית ועצמאי (וגם שכירים) ירוויח ממנו המון. וחוץ מזה היא גרה בטוסקנה של ישראל. www.instagram.com/kfironitta האינסטגרם של עמית אהרונסון – אוכל, בישול ועוד www.instagram.com/aaaronsohn/ שאול אמסטרדמסקי כותב מעולה על כלכלה (ובינינו, גם אוכל ותרבות זה כלכלה) www.facebook.com/shaul.amsterdamski אחרונה חביבה, הזמרת העברית שאני הכי אוהב, איה כורם www.facebook.com/koremaya